<h1>רבינו ירוחם נט"ו אות כ"ב</h1>
<h2>דף ו:</h2>
ביצי עוף טהור אין בהם משו' אבר מן החי כך פשוט בבכורו'.
<h2>דף ח.</h2>
ביצה שיצתה רובה מערב י"ט וחזרה לגוף התרנגולת ואחר כך נולדה בי"ט מותרת דביצה עם יציאת רובה נגמרה פשוט בביצה. בדק יפה בקינה של תרנגולים בליל י"ט ולא מצא שם ביצה והשכים קודם עלות השחר ומצא שם ביצה מותרת דודאי מערב יום טוב יצתה רובה וחזרה ולפיכך ילדתה בלילה ומותרת כמו שכתבתי, כי בענין אחר אינה יולדת בלילה דכל שתשמיש' ביום יולדת ביום ולא בלילה כגון תרנגולת, ודוקא כשיש זכר עמה כי לעולם הביצים הנולדים עם הזכר אינ' יולדת אותם בלילה אבל אין זכר עמה וספנא מארעא כלומר שיולדת ביצים בלי זכר כשמתחממת בקרקע אז יכולה לילד בלילה ואסור' הביצה ולא תלינן דיצת' רובא מערב יום טוב דמילתא דלא שכיח' היא כיון שיולדת בלילה. אבל אם לא בדק תלינ' דמערב יום טוב נולדה, פירוש ואף על גב דאמרינן למעלה [ג' ע"ב] דספק אם נולדה ביום טוב או אחר יום טוב דתלינן לחומר' הכא מותר ואף על גב דספנא מארעא בלי זכר ורגילה ללדת בלילה עכ"ז יותר מצוי ללדת ביום ותלינן ברובא וכן כתבו התוספות. ועוד פשוט ולעולם תלינן בזכר כל זמן שיהיה קרוב לה בענין שיכולה לשמוע קולו ביום וכן עד ס' בתים בשכונה תלינן בזכר. ואם מפסיק ביניהם נהר שצריך לעברו בספינה לא יעבור הזכר ואין תולין הביצים בזכר להתירם. ואם יש גשר או חבל או מקום אע"פ שיהיה צר שיכול לעבו' הנהר ולהזדקק לתרנגולת תולין בזכר להתיר כך פשוט בביצה ובבכורות. לוקחין ביצים מן הגוים בליל יום ראשון דאזלי' בתר רובא ורובם של זכרי' ואינה יולדת אותם בלילה כמו שכתבתי למעלה ובודאי מערב יום טוב נולדו, אבל לא ביום טוב. וכן בליל יום טוב שני של גליות, אבל לא ביום. ולא בליל יום טוב שני של ראש השנה ולא בליל יום טוב שלאחר השבת כך כתבו המפרשים בביצה וכן כתב הרא"ש.
